למה אתם באמת לא מצליחים להתאמן באופן קבוע
-
בעז קליינמן
- לחשוב אחרת
- 4 דקות קריאה
אתם מתעוררים בבוקר למבול של מיילים. משהו דחוף, כך לפחות נדמה, דורש טיפול מיידי. צריך לאכול משהו. המונית בעוד שעה למטה. אתם נכנסים לשיחת רכש. מנהלים פגישה דחופה תוך כדי נסיעה. מגיעים לשדה התעופה. צ’ק אין. טיסה. נחיתה. מזוודה. פגישה נוספת. כך היום מתגלגל. כל יום.
ארוחת ערב מוגשת. אתם כבר עייפים. פתאום עולה תחושה ששכחתם משהו, אבל אתם לא מצליחים להניח את האצבע. מקלחת. עוד מיילים. תכנון למחר. נכנסים למיטה. ואז זה מגיע.
שכחתם להתאמן. אתם מבטיחים לעצמכם שמחר זה לא יקרה שוב. נרדמים.
תסריט ידוע מראש
התסריט הזה חוזר אצל רבים שמנהלים חיים דינמיים ולא יציבים. הוא יוצר מחזוריות של חרטה, תסכול והבטחות שווא פנימיות. כל לילה אתם אומרים לעצמכם: “מחר יהיה אחרת” וכל בוקר משהו משתבש. שוב.
הבעיה איננה חוסר משמעת. אתם יודעים לעבוד קשה. אתם יודעים לעמוד בלחץ. אתם יודעים לעמוד ביעדים.
הבעיה היא ניהול.
פעילות גופנית לא נכנסת מעצמה ללו״ז של מי שחי בין אזורי זמן שונים, בין פגישות, בין הופעות, בין טיסות. אם אין מישהו שמחזיק את זה, היא פשוט לא תקרה.
נקודות מרכזיות:
- הבעיה שלכם אינה חוסר משמעת אלא חוסר ניהול מותאם למציאות חיים עמוסה ודינמית.
- כשפעילות גופנית לא מקבלת מקום ברור בלוח הזמנים, היא תמיד תידחק לסוף היום ותיעלם.
- הפסקת אימונים מובילה בהדרגה לירידה ביכולת האירובית, במסת השריר וביכולת ההתאוששות מעומסים.
- אימון קצר ומדויק, המנוהל כחלק מהיום ולא כתוספת אליו, יכול להפוך לעוגן אנרגטי ומנטלי.
- פעילות גופנית מנוהלת נכון אינה מותרות אלא כלי שמאפשר לכם לתפקד בשיא לאורך זמן.
מה קורה כשלא מתאמנים באופן קבוע?
בהנחה שהתאמנתם לפחות שלושה עד שישה חודשים והפסקתם, מתחיל להתרחש תהליך שנקרא Detraining . זה לא קורה ביום אחד, אבל הוא קורה. בתוך כשבועיים מתחילה ירידה ביכולת האירובית. בהמשך מתחילה ירידה הדרגתית במסת השריר. הגוף הופך פחות יעיל. ההתאוששות בין עומסים נפגעת.
זה מתבטא ב:
ירידה הדרגתית במסת השריר
שינוי בהרכב הגוף, גם אם המשקל לא בהכרח עולה מיד
עלייה בדופק במנוחה
עלייה בלחץ הדם
ירידה ביכולת ההתאוששות בין פגישות, הופעות, טיסות
עייפות מתמשכת
איכות שינה נמוכה יותר
חוסר יעילות אנרגטית
עלייה בסטרס ומתח נפשי
לא מדובר רק בכושר. מדובר ביכולת להחזיק עומס לאורך זמן.
תוהים כמה דקות צריך לקיים פעילות גופניות כדי לשמור על בריאות תקינה? כל הפרטים בפוסט הזה שהכנתי עבורכם.
אז למה זה לא קורה?
יש פקטור אחד מרכזי שמכריע את היכולת להתמיד. קוראים לו סדר עדיפויות.
כשפעילות גופנית לא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלכם, של העסק שלכם או של המעטפת שמנהלת אתכם, היא לא תקרה. לא משנה עם אילו הצהרות תרדמו בלילה.
זה לא עניין של מוטיבציה. זה עניין של מיקום ביומן.
כשאין לפעילות גופנית מקום ברור, היא נדחקת תמיד לסוף. ובסוף היום אתם עייפים מדי כדי לבחור בעצמכם.
האמת היא שאם אתם לא מקבלים החלטה מודעת לנהל את הבריאות שלכם, אף אחד לא יעשה זאת עבורכם. ואף אחד גם לא יבדוק מה איתכם. זה נוח. ואפשר להתרגל לזה.
איך מארגנים מחדש את סדר העדיפויות?
הופכים אותו. לא מנסים לשרוד את היום כדי להתאמן. משתמשים באימון כדי ככלי המשרת את היום שלכם. פעילות גופנית לא חייבת להיות ארוכה. היא לא חייבת להיות עצימה. היא צריכה לשרת אתכם.
במידה ואין לכם זמן, אתם מוזמנים לקרוא מה כן ניתן לעשות בפוסט הזה.
אימון קצר בבוקר לפני יום צפוף יכול לייצר תחושת הישג ראשונה, מיקוד מנטלי, ויסות סטרס ודחיפה אנרגטית. אימון התנגדות של 20–30 דקות פעמיים בשבוע מספיק כדי לשמר מסת שריר ולהגן על הגוף מפני שחיקה. הליכה יזומה בין פגישות היא לא ״פשרה״. היא ניהול עומסים.
ואז, אחרי 3 חודשים מתחילים לראות בשיפור בכל המדדים, כולל ירידה בדופק במנוחה, עליה הדרגתית בעצימות ובנפח האימון, התאוששות מהירה יותר, שינה איכותית יותר והתייעלות אנרגתית לכל אורך היום.
כמה מילים לסיכום
פעילות גופנית אינה רק חיונית במציאות דינמית שמצריכה ניהול עומסים יומיומי. היא כלי עבודה. כלי שמאפשר לכם לתפקד, להישאר חדים ולהיות במיטבכם ברגעים החשובים באמת. אצל אנשים שחיים בלוחות זמנים צפופים, בין טיסות, פגישות והחלטות משמעותיות, כל רגע כזה עשוי להיות מכריע.
כשאתם ממקמים פעילות גופנית בראש סדר העדיפויות, אתם לא מוסיפים עוד משימה לרשימה. אתם בונים תשתית. תשתית פיזית, מנטלית ואנרגטית שמחזיקה אתכם לאורך זמן. זה לא עניין של משמעת, אלא של ניהול. ניהול נכון של הגוף, של האנרגיה ושל היכולת להישאר נוכחים.
כשזה מנוהל נכון, ההבדל מורגש. פחות עייפות מצטברת, יותר חדות, יותר יציבות רגשית, יותר נוכחות בעשייה ובבית. לא מדובר באנוכיות, אלא באחריות. כי כאשר אתם מתפקדים טוב יותר, גם מי שסביבכם מרוויח מזה.
