קטגוריה: תזונה

כך ארוחת ביניים מצילה לכם את הערב

כדיאטנית קלינית המתמחה בירידה במשקל בגישה בריאה ונון־דיאט, אני רואה שוב ושוב את אותו דפוס: היום מתחיל בשליטה יחסית, אבל בשעות הערב משהו “נשבר”. רעב חזק, חשקים, נשנושים בלתי פוסקים שלרוב מובילים לתחושת אכזבה.
החדשות הטובות? ברוב המקרים, זה לא עניין של כוח רצון, אלא של תזמון ותכנון.

תפקידה של הסביבה בתהליך ירידה במשקל

כשאנחנו יוצאים לתהליך של שינוי תזונתי או ירידה במשקל, נדמה לעיתים שהסביבה הופכת לשחקן מרכזי. משפחה, חברים וקולגות לעבודה מרגישים לעיתים שיש להם מקום לשאול, להעיר, להציע או לעודד.

אבל האמת הפשוטה והעמוקה יותר היא שבסופו של דבר, הסביבה אינה זו שעושה את התהליך.
היא לא זו שמרגישה רעב.
לא זו שבוחרת מה לאכול.
ולא זו שחיה בתוך הגוף שלנו.

לכן, תפקידה האמיתי של הסביבה מצומצם הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. למעשה, לא אמור להיות לה תפקיד בתהליך הפרטי שלנו.

משמירה לבחירה – הדרך לשינוי תזונתי המחזיק שנים

כשאנחנו מדברים על שינוי תזונתי במונחים של “שמירה”, אנחנו מכניסים את עצמנו, לעיתים מבלי לשים לב, למצב נפשי של החזקה מתמדת. כמו להחזיק חבל מתוח כל היום. יש מאמץ. יש דריכות. יש תחושה שצריך להיזהר, לא ליפול, לא לשבור.

המילה “שמירה” מרמזת שיש משהו שמאיים להתפרץ. שיש בתוכנו חלק לא אמין, שברגע שנרפה – נאבד שליטה. וכך, במקום תהליך של הקשבה, בחירה וצמיחה, נוצר מאבק פנימי שקט. אני מול עצמי.

כללי זהב לאנשי עסקים שאוכלים רוב הזמן בחוץ

בעולם שבו רוב ההחלטות מתקבלות מחוץ לבית, בין פגישה לפגישה, במסעדות, בבתי קפה ובאירועים חברתיים, האוכל מפסיק להיות פעולה מודעת והופך לחלק מהשגרה המקצועית. משהו שקורה תוך כדי, בלי עצירה ובלי תשומת לב.

שם בדיוק נולדים דפוסים שמרגישים כמו חוסר שליטה, עומס ואשמה. לא בגלל שאין יכולת, ולא בגלל חוסר משמעת, אלא כי לא נבנתה שפה אחרת מול אוכל. שפה שמתאימה למציאות של חיים אינטנסיביים ודינמיים.

אכילה לילית – מה עומד מאחוריה ואיך מתמודדים?

אכילה לילית היא תופעה נפוצה מאוד. גם אנשים שמקפידים על תזונה מאוזנת ומודעות לאכילה מוצאים את עצמם אוכלים דווקא בשעות הערב והלילה. לעיתים זה מלווה בתחושת חוסר שליטה או אשמה, אך חשוב להבין אכילה לילית אינה כישלון ואינה בעיה של כוח רצון. ברוב המקרים זו תגובה טבעית של הגוף והנפש למה שקורה מוקדם יותר במהלך היום.

בגישת הנון דיאט, ההתמודדות עם אכילה לילית מתחילה בהבנה ובהקשבה ולא בהגבלות.

שינוי תזונתי יכול להיות פשוט יותר ממה שחושבים

עבור רבים, שינוי תזונתי נתפס כמשהו גדול, מורכב ומעמיס. תפריטים, חוקים, איסורים, מאמץ מתמשך ותחושה שצריך לשנות הכול בבת אחת. בפועל, שינוי תזונתי אינו חייב להיות דרמטי כדי להיות משמעותי. לעיתים דווקא הפשטות היא זו שמאפשרת התמדה אמיתית לאורך זמן. בגישת הנון דיאט, שינוי אינו מתחיל במה אסור לאכול אלא באיך אנחנו חושבים על אוכל, על הגוף ועל התהליך עצמו.

אכילה רגשית – מה הגוף והלב מנסים לספר לנו

כמעט כולנו מכירים את זה. הרגעים האלה שבהם אנחנו פותחים את המקרר לא כי אנחנו רעבים באמת, אלא כי משהו בפנים מבקש הקלה. עייפות, עומס, שעמום, בדידות או סתם יום ארוך. אכילה רגשית היא חלק מהחיים, ולא סימן שמשהו בנו מקולקל. בגישת הנון דיאט, אני לא מנסה “למנוע” אכילה רגשית. אני מנסה להבין אותה. כי ברגע שמבינים, הרבה מהמאבק פשוט נרגע.